מאי
מאי, פיטבול בן 7 עוד חודש (נולד במאי ומכאן שמו) טיפוס מיוחד במינו, בהרבה מובנים דומה לי, למרות שלא נולדנו באותו השגר וגם לא שייכים לאותו המין של בעלי חיים.
שנינו רציניים ויסודיים, קצת איטיים, טיפה עצלניים, שנינו טובי מזג, והעיקר יש לנו אותם חולשות: אוהבים לישון והעיקר לאכול.
שנינו לא מכירים את המושג "לא רעב" .
התשוקה לאוכל כבר סיבכה אותו, כאשר פילח בביס אחת עוגה חמה, מה שגרם למעי הגס שלו להידבק מכמות הסוכר המוגזמת ונאלצנו לפתוח לו את הבטן התפוחה ולשחרר את הפקק.
מאז הוא הצליח לבלוע זוג גרביים, מגבת מטבח ולאחרונה גם כרטיס מגה בעיר, מכירים את הירוק הבוהק הזה? אז מצאתי שברים של זה בבוקר, כאשר התכופפתי לאסוף את ה"תוצרת".
בקיצור, לא בררן באוכל!
קיבלתי אותו לפני כשנה וחצי מצער בעלי חיים, כלב נטוש, נעזב אחרי כ5 שנים של חיים במשפחה.
הוא חי במכלאת כלבות ויצא ברצון לטייל איתי. הסתדרנו והחלטני לעבור לגור ביחד.
לא שאלתי את החתולה שלי, האם היא תסכים, אבל חשבתי, שהיא בתור אלמנה טריה (בן זוגה מת לא מזמן והיא חשה די אבודה), אולי תשמח לחברה.
זה לא קרה, מאי ושמטא עדיין לא חברים טובים, אבל אין עוינות ואין אלימות. מה עוד לבקש?
פסח שמח! ותודה לצער בעלי חיים על הדאגה היום יומית שלהם להולכים על ארבע מכל הסוגים ולפעמים גם לבעלי כנף הזקוקים לעזרתם.