סיפורים שלנו

לפעמים צריך מזל

באחד הימים הגיע זוג למשרד האגודה .הגבר אחז בידיו גור קטן חום.

האדון סיפר כי הוא ואשתו מצאו את הגור עזוב במרכז מסחרי ביקנעם .

האשה טרחה להוסיף גם שהיא עצמה לא אוהבת כלבים ולא רוצה כלב בבית..

שאלנו מתי מצאו את הכלב ואז השיבו במקהלה היא - "שבוע" והוא –"חודש"..

 

לאור ניסיוננו הרב במצבים כאלה היתה לנו תחושה שיש בסיפור עוד פרטים שהזוג לא בדיוק מעוניין לנדב..היה לנו די ברור שהזוג הנ"ל איננו  אופייני לקבוצת חובבי הכלבים המסורה שיאספו סתם כך גור חסר בית ויסיעו אותו כמעט 40 קילומטרים לבית מחסה.

ואז..ברגע שבו האיש העביר את הגור לידיה של אחת העובדות שלנו הבחנו שחסרה לגור עין...

האיש מלמל שכך מצאו אותו ,והזדרז לעזוב את המקום.

 

הגור הקטן שאיבד את עינו כפי הנראה כתוצאה ממפגש עם חפץ חד, שבה את ליבנו ממש מייד! הוא היה ערני, סקרן ועליז ולרגע לא ישב בשקט.. הוא התרוצץ בין חבורת הכלבים הקשישים שרובצת דרך קבע במשרד שלנו וניסה לעניין את כולם במשחקי רדיפה..והתנהג חיש מהר כאילו נולד במקום.

 

ממש הצטערנו עבורו.ידענו היטב שאילולא היה פגוע היה לנו סיכוי טוב למצוא עבורו משפחה מאמצת במהירות, אבל כשאתה גור עם חור במקום עין.. זה כבר לא פשוט..

הימים חלפו והגור הקטן רק התפתח ופרח. הוא גדל יפה, פרוותו נהייתה עשירה יותר אבל בכל זאת , אנשים וילדים רבים התעניינו בו אך ברגע שראו את פניו, נרתעו..למרות שקל היה לראות כמה הוא פיקח ומתוק.

עד ש..יום אחד הופיע צעירה לבית המחסה וחיפשה גור לאימוץ. משהו בעדינותה ונועם הליכותיה הביא אותנו להראות לה את הגור חד העין שלנו והכימיה הייתה מיידית!!

הצעירה התאהבה בו במבט ראשון וגם הוא - לא נשאר אדיש..

בו במקום הודיעה לו שמרגע זה יש לו בית  ולא סתם בית, אלא צפוי לו עתיד גדול  ככלב טיפולי שיעזור לה בעבודתה כמטפלת באמצעות בעלי חיים !!

קשה לתאר כמה שמחנו עבור הגורון בר המזל..

 

לאחר כמה ימים התקשרנו לדרוש בשלום המאומץ החדש והיינו מאושרים לשמוע על ההתאקלמות הנהדרת שלו בבית החדש,על ה"חוכמות" וה"שטיקים " שהוא יודע להקסים איתם את הסובבים אותו ועל האהבה הרבה שהוא זוכה לה .  עוד סיפרה ששמו בישראל כעת הוא "סול" כלומר נשמע כמו נשמה וגם שמש (soul ).

אנחנו אסירי תודה לצעירה המקסימה שהחליטה לא לתת לנכות של הכלבלב להשפיע עליה ומאחלים לה שנים של אושר בחברתו..

מי ייתן וירבו כמותה.