תפריט דברו איתנו:04-8729696

מאמרים

מדוע האימוץ כרוך בתשלום?

לפני כמה עשרות שנים, כאשר את  מספר העמותות למען בעלי חיים ניתן היה לספור על אצבעות יד אחת, היינו נתקלים לעתים בשאלה זו.

לשמחתנו, הפעילות המסורה של מתנדבי ופעילי העמותות נשאה פרי, ומודעות הציבור לנושא רווחת בעלי החיים עלתה מאוד. יחד עמה התרחבה והעמיקה ההיכרות הציבורית עם הפעילות של עמותות אלה.

לאוהבי החיות שבינינו התשובה לשאלה זו היא מובנת מאליה, וכיום כאשר אנשים באים לאמץ בעל חיים בבתי המחסה של הארגונים למען בעלי חיים השאלה כלל לא עולה.

 

לרוב המוחלט של הציבור ברור שכאשר מאמצים בעל חיים מבית מחסה, כבר הושקעו בבעל חיים זה בנוסף לעלויות המזון והמחסה שעולים כספים רבים, גם עיקור (שעלותו  מאות שקלים), חיסון כלבת, שבב זיהוי אלקטרוני, חיסונים משושים וליווי וטרינרי התחלתי. כל אלה מסתכמים בסכומים שמישהו צריך לקחת חלק במימונם.

 

בכל ארצות העולם המערבי וכמובן גם בכל העמותות בישראל, לא נהוג למסור בעל חיים ללא תשלום, או אפילו להסתפק בבקשת תרומה כלשהי כראות עינו של התורם. אימוץ של כלב או חתול מעמותות למען בעלי חיים כרוך בתשלום המהווה השתתפות  ולו חלקית, בעלות הכוללת של החזקת בית המחסה ממנו יצא הכלב.

 

יתרה מזו, אנשים פרטיים רבים , שמעוניינים למסור בעל חיים מסיבות שונות, גם אם מדובר בכלב גזעי שעלה בשעתו אלפי שקלים, מוכנים לרוב לוותר על הציפיה להחזיר לעצמם את השקעתם, ומסתפקים ב"דמי רצינות" שמהווים סוג של הוכחה שהמאמצים מתכוונים ברצינות לטפל בבעל החיים, וכידוע יש הרבה מן האמת בביטוי שכולנו מכירים  -  "מה שבא בקלות הולך בקלות".

 

לצערנו ,אנשים רבים מאמצים בעלי חיים בתור צעצוע לילדים, וברגע שהצעצוע כבר לא כל כך מהווה אטרקציה כמו בימים הראשונים ה"צעצוע" נזרק. במקרה הטוב, אם הבעלים יטרחו, אולי יימצא בית חדש. במקרים הפחות טובים הכלב או החתול "ישוחררו" לרחוב - שזו כמובן נטישה שברוב המקרים מסתיימת במותו של הכלב האומלל או החתול, שהיו רגילים לקבל טיפול, מזון, מחסה וקצת תשומת לב, עד שמצאו את עצמם שוב חסרי בית ומופקרים לגורלם. אנשים שזו המנטליות שלהם אולי יירתעו מלרכוש צעצוע במחיר כזה, וטוב שכך.

 

כל מבקר  בבית המחסה שלנו יכול לפגוש  כלבים וחתולים רבים שננטשו, ולהתרשם במו עיניו כמה כלבים שלא עלו לבעליהם כסף כי ניתנו במתנה ע"י חברים וכו'''''''', כמה כאלה מושלכים בפתח האגודה כאשר לרוע מזלם נפצעו בתאונה או חלו במחלה, ובעליהם מתבקשים לשלם סכומים עצומים לוטרינרים עבור טיפול רפואי עבורם. מי שלדעתו כלב הוא דבר שאין לו ערך כספי לא ימהר לבזבז את משכורתו על טיפול יקר. אנשים כאלה, מן הסתם חושבים שזהו ייעודם ותפקידם של הארגונים לבעלי חיים. שהעמותות האלה ישאו בהוצאות - "בשביל זה אתם קיימים". זהו משפט שאנו שומעים לא מעט.

 

זאת ועוד - אנו מצילים כלבים רבים מגזר דין מוות בתחנות ההסגר של הרשויות השונות, לשם הם נאספים כאשר הם משוטטים ללא בעלים. במידה וכלב נלכד ע"י פקחי הרשות או העיריה, על בעליו מוטל קנס של 500-600 שקלים, ובמקומות שונים אף למעלה מזה. בעלי כלבים רבים מעדיפים לוותר על הכלב ולא לשלם את הקנס.

 

האמת היא שללא כל ציניות או עוקצנות, אם התשלום המבוקש עבור אימוץ בעל החיים בעמותה  נראה סכום לא מוצדק, מבחינתנו מי שכך סבור - עדיף שכלל לא יאמץ בעל חיים.

הסיכון כאן רב מהסיכוי - מאחר וסביר שמי שזו דעתו, גם לא יבין מדוע צריך לשלם 2000 שקלים לוטרינר לטיפול בכלב ששבר רגל (הצצה קצרה במחירון הסתדרות הוטרינרים יעידו במה מדובר).

 

עדיף לנו למסור פחות כלבים לאימוץ, אבל להיות בטוחים יותר שמי שמאמץ מבין שטיפול בכלב כרוך בהוצאות. נכון שכל כלב או חתול שאומץ זוכה בסיכוי לחיים חדשים ואולי טובים ומאושרים, אבל בבית המחסה נותרים עוד מאות כלבים וחתולים  שמחכים ומחכים ומחכים, לפעמים כל חייהם במשך שנים ארוכות, ולהם לא מתמזל המזל. חסרי מזל אלה תלויים לגמרי באותו תשלום.

זהו הכסף שמבטיח את ארוחתם הבאה.

 

מקווים שהסברנו.