ג'יגה
"אני רוצה כלב." הודיעה לי אישתי בפרץ התלהבות שמתאים לילדה בת חמש ולאישתי.
"אני לא בטוח שאנחנו מוכנים למחוייבות הזאת. את יודעת שכלב צריך להוציא לטיולים, להאכיל ובתמורה הוא אפילו לא מפיק חלב?" עמדתי על שלי.
"אני רוצה כלב ואני אטפל בו כמו שצריך" אמרה אישתי וידעתי שההחלטה לקחת כלב ולטפל בו מכאן ואילך נלקחה במלוא כובד הראש הראוי לכך.
למחרת מצאתי במייל של העבודה שלי מכתב וכותרתו "הכלבה שלנו" ותמונות של חיה לא ברורה בצבע שחור מלוכלך.
כאשר אישתך מודיעה לך "אני בהריון", יש לך תשעה חודשים לשנות שם, להכין דרכון ולברוח מהארץ.
עם כלב יש לך את כל הזמן שבעולם, או בעצם עד שאתה חוזר הביתה מהעבודה.
חזרתי ואת פני קיבלה כלבה לבנה מחייכת שהתפלאה על כך שאדם זר פרץ אליה הביתה.
התגובה שלה לפריצה הזאת היתה נפנוף פראי בזנב ותחינה נואשת לליטוף.
מתברר שמקלחת וסירוק עבור חיות הינם מקבילה של ניתוח פלסטי עבור אנשים.
הערימה השחורה בעלת 4 רגליים וזנב התבררה ככלבת לברדור מעורבת לבנה אשר המבט הראשון שלך בה ממיס את ליבך.
כאשר הלב שלך נמס אינך יכול להגיד דבר והתגובה היחידה שלך למצב הינה ירידה על הברכיים וליטוף של הייצור המסתער עליך בנחמדות כה רבה.
ג'יגה הגיעה אלינו בגיל שנה וחצי לאחר שנמצאה מסתובבת ליד השער של צער בעלי חיים.
עברה לוט בערפל והיא אינה שמחה לספר עליו. כל נסיון להוציא ממנה סיפורים על עברה הכניסו אותה לחרדות נוראיות. מתברר שבנוסף לכשרונה הטבעי להמיס לבבות היא ניחנה בכשרונות נוספים ומופלאים אף יותר. התברר לנו שבחלק ממאפייני הגזע החצי לברדורי שלה ישנה התכונה "עיצוב בתים" ומהחצי השני שלה היא קיבלה את התכונה "המלטות מרשימה". השבועיים הראשונים היו קשים מאוד לאחר שג'יגה לא קיבלה את עיצוב הבית שלנו והחליטה כי רהיטים חדשים ושלמים אינם מתאימים לנו וכי עליה להתאים את הבית ליושבייו. בנוסף לכך לאחר שנמאס לה ממטלות הבית היא השתחלה דרך סורגי הבית כהודיני מתוך קופסא סגורה ונעלמה לה לשוטט בשכונה. למזלה של ג'יגה הבית שלנו מוקם בקומת הקרקע והפיצריה השכונתית דווקא שמחה לקבל כלב ממיס ללבבות שכמותה. "צער בעלי חיים" נתנו כתף עוזרת, אוזן קשבת ויותר מעצה אחת טובה ויחדיו צלחנו שבועיים אלו עד שג'יגה התרגלה אלינו ואנחנו התרגלנו אליה ולמשפחתנו נוסף חלק חדש ומאושר.
כיום ג'יגה אינה אוכלת דבר שאינו ניתן לה למאכל או משחק.
היא אף אינה אוכלת אוכל אשר השארנו על השולחן. לגדולתה ניתן לומר שהיא אף שומרת על האוכל שלנו מפני החתולים הרבים המסתובבים בביתנו כך שאנו יודעים שלמרות שהבית שלנו מלא חיים, האוכל שלנו ישאר עד שנגיע לאכול אותו.